¹והאדם ידע את־חוה אשתו ותהר ותלד את־קין ותאמר קניתי איש את־יהוה׃ ²ותסף ללדת את־אחיו את־הבל ויהי־הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃ ³ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃ ⁴והבל הביא גם־הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל־הבל ואל־מנחתו׃ ⁵ואל־קין ואל־מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃ ⁶ויאמר יהוה אל־קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃ ⁷הלוא אם־תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל־בו׃ ⁸ויאמר קין אל־הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל־הבל אחיו ויהרגהו׃ ⁹ויאמר יהוה אל־קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃ ¹⁰ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן־האדמה׃ ¹¹ועתה ארור אתה מן־האדמה אשר פצתה את־פיה לקחת את־דמי אחיך מידך׃ ¹²כי תעבד את־האדמה לא־תסף תת־כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃ ¹³ויאמר קין אל־יהוה גדול עוני מנשא׃ ¹⁴הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל־מצאי יהרגני׃ ¹⁵ויאמר לו יהוה לכן כל־הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות־אתו כל־מצאו׃ ¹⁶ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ־נוד קדמת־עדן׃ ¹⁷וידע קין את־אשתו ותהר ותלד את־חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃ ¹⁸ויולד לחנוך את־עירד ועירד ילד את־מחויאל ומחייאל ילד את־מתושאל ומתושאל ילד את־למך׃ ¹⁹ויקח־לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃ ²⁰ותלד עדה את־יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃ ²¹ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל־תפש כנור ועוגב׃ ²²וצלה גם־הוא ילדה את־תובל קין לטש כל־חרש נחשת וברזל ואחות תובל־קין נעמה׃ ²³ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃ ²⁴כי שבעתים יקם־קין ולמך שבעים ושבעה׃ ²⁵וידע אדם עוד את־אשתו ותלד בן ותקרא את־שמו שת כי שת־לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃ ²⁶ולשת גם־הוא ילד־בן ויקרא את־שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃ פ